פסק-דין בתיק ב"ל 20996-08-11

2.         בכתב הגנה ביקש הנתבע לדחות את התביעה בטענה שההחלטות שהתקבלו בעניינה של התובעת סבירות ובדין יסודן. כך גם התובעת לא הייתה זכאית לתשלום נוסף מעבר לתשלום שקיבלה. בחודשים 5-7/2011 התובעת לא הגישה תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. בתקופת השתתפות התובעת בקורס "מיכאל", בחודשים 7-8/2011, היא אינה זכאית לתשלום דמי שיקום. ההחלטה בתביעה לגמלת הבטחת הכנסה עבור החודשים 8-9/2011 ניתנה לאחר הגשת כתב התביעה ולכן התובעת רשאית להגיש תביעה נפרדת בעניין זה.

3.         להלן העובדות הצריכות לעניין:

א.        התובעת, ילידת 1982, החלה ללמוד במכללת "כנרת" בעמק הירדן בשנים 2009-2010, לימודי מכינה לצורכי השלמת בגרויות.

ב.         ביום 10.2.10 נקבעה לתובעת דרגת נכות צמיתה בשיעור של 20% בגין ליקוי למידה והפרעת קשב וריכוז. לאחר שנקבעה לה דרגת נכות, היא פנתה לנתבע בתביעה לשיקום מקצועי.

ג.         במסגרת השיקום המקצועי עברה התובעת אבחונים שונים, לפיהם נקבע שהיא אינה מתאימה ללימודים אקדמיים. בדו"ח אבחון תעסוקתי מיום 11.4.10 נקבע כי התובעת אינה מתאימה ללימודי מכינה ולכיוון לימוד אקדמי ובמצבה כיום היא מתאימה להשמה שיקומית. המלצות האבחון היו, בין היתר, כי התובעת מתאימה להכשרה מקצועית בעלת אופי מעשי ולעבודה שאין בה ריבוי ממשקים בין אישיים, כגון: קורס טכנאי יצור באלקטרוניקה, קורס צורפות - הומלץ על שילוב במסגרת תומכת.

ד.         התובעת ביקשה שיקום מקצועי אקדמי, אשר יכיר בלימודיה במכינה כחלק מתוכנית שיקום וכפועל יוצא - יממן את לימודיה. משהבקשה סורבה, היא הגישה תביעה לבית דין זה כנגד החלטת פקיד השיקום אשר הציע לצרפה לקורס צורפות. התביעה אשר התנהלה בפני כב' השופט חיים ארמון בתיק ב"ל 48130-07-10 הגיעה לסיומה עם מתן פסק דין מיום 11.1.11 (להלן: "פסק הדין"). 

פסק הדין אימץ את הסכמת הצדדים לפיה עניינה של התובעת יוחזר לפקיד השיקום, לבדיקה מחודשת שתביא בחשבון שני עניינים: קבלת ציונים במבחני בגרות, וטענות התובעת לגבי התנהלותה בקורס הצורפות. עוד הוסכם כי לאחר שפקיד השיקום יקבל את הציונים מהתובעת, יפנה למכללה בה היא לומדת, יקבל חוות דעת על התנהלותה בקורס הצורפות, יערוך בדיקה חדשה, ויחליט תוך חודש ימים מאז שהנתונים יומצאו לו, והכל - בתנאי שהתובעת לא תפסיק את קורס הצורפות עד למתן ההחלטה.

             ה.         התובעת השתתפה בקורס צורפות בתקופה 3.10.10 עד 15.5.11, כך גם השתתפה בפרוייקט "מיכאל" מטעם מחלקת השיקום, בתקופה 4.7.11-1.8.11, את שניהם היא סיימה בהצלחה.

ו.          בזיקה לפסק הדין החליט פקיד השיקום כי אין מקום לשינוי תכנית השיקום (להלן: "החלטת הנתבע לאחר פסק הדין"). הנתבע טען כי הודעה על כך נמסרה לתובעת ולאביה בעל פה בפגישה שנערכה עימם ביום 17.4.11, ואילו התובעת טענה שלא נמסרה לה הודעה כאמור, אלא לאחר שפנתה לבית הדין בבקשה לקיים את פסק הדין אז שלחה ב"כ הנתבע הודעה לבית הדין.

ז.         ביום 4.3.12 הוגשה התביעה בתיק דנן, בין היתר כנגד החלטת הנתבע לאחר פסק הדין.

ח.        בהחלטת בית הדין מיום 11.7.12 נקבע כי ב"כ הנתבע תודיע לבית הדין האם קיימת אפשרות שהתובעת תגיש בקשה חדשה לאישור לימודים אקדמאיים במסגרת שיקום ותוזמן לאבחון חדש. ב"כ הנתבע הודיעה כי אין מניעה להגיש תביעה חדשה לשיקום מקצועי, אולם הזכאות לשיקום והכשרה מקצועית מוצתה. בכל תביעה חדשה לשיקום מקצועי נבחנת הזכאות מחדש בהקשר של היכולת, מהבחינה הרפואית, לעסוק בתחום ובמקצוע אותו רכשה התובעת. לעניין זימון התובעת לאבחון חדש, הרי שאין להתעלם מהאבחון אותו עברה וכי אבחון חדש עשוי לשפר את השגיה באופן מזערי בלבד.

בתגובה להודעת ב"כ הנתבע הודיעה ב"כ התובעת כי היא עומדת על המשך ניהול ההליך וקביעת התיק להוכחות.

4.         תמצית טענות התובעת

א.        נפלו פגמים בהחלטת הנתבע לאחר פסק הדין, החלטה שלא נמסרה לה. התובעת סיימה את בחינות הבגרות בהצלחה - דבר המעיד כי היא מסוגלת ללמוד לימודי מכינה, כך גם סיימה את הקורס צורפות תעשייתית ופרוייקט "מיכאל" בהצלחה. בנוסף, טענה התובעת כי האבחון שנערך לה נעשה תחת לחץ רב מאחר ובאותו יום נקבעה לה בחינה נוספת במכללה בה היא לומדת, וכן שנפלו אי דיוקים רבים בדו"ח האבחון. כן טענה כי נפל פגם בהחלטת פקיד השיקום שעה שקבע תוכנית שיקום ללא התייעצות עימה. המסקנה שלפיה התובעת אינה מתאימה ללימודי מכינה וללימודים אקדמיים מנוגדת למסמכים ולעובדות.

ב.         עם סיום קורס הצורפות פנתה התובעת למחלקת הבטחת הכנסה בנתבע על מנת להגיש תביעה להבטחת הכנסה, אולם נמסר לה בעל פה כי לאור העובדה שהיא שייכת למחלקת שיקום היא לא יכולה להגיש תביעה להבטחת הכנסה. לפיכך, התובעת פנתה למחלקת שיקום בנתבע אולם גם שם בקשתה לדמי שיקום נדחתה. בנוסף, עם סיום לימודיה בקורס צורפות השתתפה בפרוייקט "מיכאל", וגם במהלך קורס זה לא שולמו לה דמי שיקום או הבטחת הכנסה. לטענתה, היא זכאית לדמי שיקום ו/או הבטחת הכנסה בגין החודשים 5-6-7/2011 מאחר ובאותם חודשים לא הייתה לה הכנסה כלל.

ג.         התובעת הגישה תביעה לגמלת הבטחת הכנסה ביום 11.8.11. ביום 4.10.11 הנתבע דחה את תביעתה משום שלא פנתה לשירות התעסוקה לקבלת עבודה כנדרש בחודשים 8-9/2011. לטענתה, בניגוד לאמור במכתב הדחייה, פנתה ללשכת התעסוקה כפי שעולה מאישור תמצית התייצבות מיום 27.10.11, אשר צורף לתביעתה, ואף התקבלה לעבודה ביום 1.9.11, כפי שעולה מתמצית הרישום. לפיכך, על הנתבע לשלם לתובעת גמלת הבטחת הכנסה עבור החודשים 8-9/2011.

5.         תמצית טענות הנתבע